קודם כל, התפקיד המוביל של התעשייה אינו חזק. למפעלי עמוד השדרה המובילים בתעשיית כלי החומרה אין יתרונות ברורים בטכנולוגיה ובתחרותיות התעשייתית הכוללת בשווקים מקומיים וזרים;
שנית, יכולת החדשנות הטכנולוגית חלשה, ולתעשיית כלי החומרה יש רק אחד ושלושה מרכזי טכנולוגיה עירוניים (R&D) בהאנגג'ואו ובג'יאנדה בהתאמה;
שלישית, מבנה השוק יחיד מדי. העיסוק העיקרי של כלי חומרה מגיע מהזמנות סחר חוץ, והתלות ביצוא גבוהה מדי. בהשפעת המשבר הכלכלי שהופעל על ידי המשבר הפיננסי הבינלאומי, שוק הייצוא של מפעלים אלה הצטמצם בחדות, דבר המהווה איום רציני על הישרדותם והתפתחותם;
רביעית, בניית המותג מפגרת יחסית מאחור. רוב הארגונים של כלי חומרה מסתמכים על OEM, חסרי פופולריות ותחרותיות ליבה.
חמישית, שירותי הפלטפורמה הציבורית הם נדירים. למרות שאיגוד תעשיית כלי החומרה של Jiande הוקם במאי 2009, עדיין קשה לתעשיה לקבל משמעת עצמית ולמלא תפקיד מרכזי.
